<h1>בה"ג הלכ' כהנים</h1>
<h2>דף לח.</h2>
אמר אביי נקיטינן לשנים קורא כהנים לאחד אינו קורא, שנאמר (במדבר ו', כ"ג) אמור להם לשנים ולא לאחד, וכן הלכה.
<h2>דף לח:</h2>
אמר רבי יהושע בן לוי מנין שהקב"ה מתאוה לברכת כהנים, שנאמר (במדבר ו', כ"ו) ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם. ואמר רבי יהושע בן לוי כל כהן המברך מתברך, שנאמר (בראשית י"ב, ג') ואברכה מברכיך. וא"ר יהושע בן לוי כל כהן שאינו עולה לדוכן עובר בשלשה עשה, כה תברכו אמור להם ושמו את שמי. וא"ר יהושע בן לוי כל כהן שאינו עולה בעבודה שוב אינו עולה, שנאמר (ויקרא ט', כ"ב) וישא אהרן את ידיו אל העם מה להלן בעבודה אף כאן נמי בעבודה. א"ר שמעון בן פזי (ל"ט.) כל כהן שלא נטל ידיו לא ישא, שנאמר (תהלים קל"ד, ב') שאו את ידיכם קודש וברכו את ה'. שאלו תלמידיו את רבי אלעזר בן שמוע במה הארכת ימים, אמר להם מימי לא עשיתי קפנדריא בבית הכנסת ולא פסעתי על ראשי עם קודש ולא נשאתי כפי בלא ברכה. מאי מברך, אמר רבי זירא אמר רב חסדא ב"א ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וצונו לברך את עמו ישראל באהבה. כי עקר כרעיה למיחת מאי אומר, יהי רצון מלפניך ה' אלהי שתהא ברכה זו שציויתנו לברך את עמך ישראל אל יהי בה מכשול ועון מעתה ועד עולם. וכי מהדר אפיה מציבורא מאי אומר, אדבריה רב חסדא לרבנא עוקבא ודרש רבונו של עולם עשינו מה שגזרת עלינו עשה עמנו מה שהבטחתנו (דברים כ"ו, ט"ו) השקיפה ממעון קדשך מן השמים וגו'.
<h2>דף לט:</h2>
אמר רב חסדא אין הכהנים רשאין לכוף קשרי אצבעותיהם עד שיחזירו פניהם מן הציבור. אמר רבי זירא אמר רב חסדא אין שליח ציבור רשאי לקרות כהנים עד שיכלה אמן מפי הציבור, ואין הכהנים רשאין להתחיל בברכה עד שיכלה דיבור מפי הקורא, ואין הציבור רשאין לענות אמן עד שיכלה ברכה מפי הכהנים, ואין הכהנים רשאין להחזיר פניהם מן הציבור עד שיתחיל שליח ציבור בשים שלום, וא"ר זירא אמר רב חסדא אין הכהנים רשאין לעקור רגליהם ולילך עד שיגמור שליח ציבור שים שלום.
<h2>דף מ.</h2>
תנו רבנן אין הכהנים רשאין לעלות בסנדליהן לדוכן וזו אחת מתשע תקנות שהתקין רבן יוחנן בן זכאי.
